קורונה, פעילות גופנית ולחץ נפשי, מה הקשר?

 

מאת: דניאל יצחקי, מרכז טארגט לפיזיותרפיה

נגיף הקורונה או מחלת הקורונה בשמה השכיח, הינה מחלה זיהומית הפוגעת בבני אדם. הנגיף הופיע לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, סין, שם התגלו מקרים בלתי שגרתיים של דלקת ריאות. התסמינים השכיחים הנגמרים בעקבות המחלה הינם: חום, צמרמורות, שיעול, בעיות בדרכי הנשימה, אובדן חוש הריח וחוש הטעם, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ואף מוות.

בנוסף להשפעות הגופנית, אל לנו לשכוח שמחלת הקורונה הביאה עמה השפעות משמעותיות על המצב הנפשי והרגשי שלנו. בסקירה רחבה (מטא-אנליזה) שנערכה לאחר פרוץ המגפה נמצא כי שכיחות הלחץ, חרדה ודיכאון היו 29.6, 31.9 ו-33.7% בהתאמה, ביבשות אסיה ואירופה. האוכלוסייה הסובלת בשכיחות הגבוהה ביותר מקשיים נפשיים אלו הינם גילאי 21-40 שנים, גילאי הביניים, אשר מהווים את כוח העבודה העיקרי ובשל כך ייתכן שגם מודאגים יותר מהכלל מהתוצאות והאתגרים הכלכליים אשר יגרמו בעקבות המגפה. מחקרים נוספים מצאו שחשיפה מוגברת לחדשות ושהייה בבידוד הובילו לרמות גבוהות יותר של לחץ וחרדה. נוסף על כך מצאו כי נשים חוו יותר לחץ מגברים.

אופציות הטיפול במצבים נפשיים אלו הינן רבות, כאשר לכל אחת מידת השפעה שונה. פעילות גופנית נצפתה כמקושרת עם הפחתה בסימפטומים של חרדה ודיכאון, כמו כן, השפיעה באופן מתמיד על שיפור בריאות פיזית, סיפוק מהחיים, תפקוד קוגנטיבי, שגשוג ורווחה עצמיים, גם כאשר הושוותה לקבוצת ביקורת/טיפול פלסבו. על אף שתרופות להתמודדות עם מצבי חרדה ודיכאון הפכו פופולריות מאוד ב-20 השנים האחרונות הן אינן יעילות על 33%-66% מהנוטלים תרופה אנטי-דיכאונית לראשונה, ועל 15-33% מהנוטלים מספר תרופות אנטי-דיכאוניות, בנוסף, תרופות אלו יקרות ובעלות תופעות לוואי. לכן, פעילות גופנית נתפסת כיום כטיפול אפקטיבי, יעיל ומשתלם למגוון הפרעות חרדה עם יחס של מנה-תגובה.

איך זה קורה? 
המנגנונים האפשריים בהם משפיעה הפעילות הגופנית על הפרעות אלו הינם (1) שינויים מבניים ברקמת המוח, (2) הקשר בין פעילות גופנית לעליית רמת האנדוקאנאבידואידים בגוף אשר מקושרים לאנלגזית כאב ותחושת רווחה, (3) שינויים בקשרים בין אזורים שונים במוח, (4) הפחתה ברמת הקורטיזול ו-(5) אימון שיפר את התפיסה העצמית בפציינטים עם דיכאון שייתכן שהוביל לשיפור הסימפטומים.

שורה תחתונה?
אני חייב/ת להתחיל לרוץ? לגמרי לא! כל פעילות גופנית, בין אם בעצימות גבוהה או בינונית תורמת לתחושת הרווחה העצמית, הסיפוק מהחיים, התפקוד הקוגנטיבי וכמובן, הבריאות הפיזית שלנו. יתרה מזאת, מחקרים מעידים כי אנשים חווים שיפור במצב הרוח בעקבות הפעילות המועדפת ביותר שלהם בהשוואה לפעילות שפחות מועדפת עליהם, משתלם ללכת עם הלב 😊

תקופת הקורונה, סגירת חדרי הכושר והיציאה מהשגרה המוכרת לנו מהווים אתגרים בשמירה על פעילות גופנית באופן סדיר. מצאו את שגרת התנועה שמתאימה לכם והתמידו בה, צרפו אליכם חבר, מאמן שנותן מוטיבציה, אמצו  ערוץ יו-טיוב שהתחברתם אליו, השמיעו מוזיקה אהובה, הורידו אפליקציה למעקב, וכמובן, הציבו לעצמכם יעדים ומטרות (מס' צעדים יומי, הצלחה בתרגיל שרציתם לבצע וכו'), כל אלה ועוד עשויים להעלות את המוטיבציה שלכם להקפדה על תנועה מספקת במהלך היום. 
זכרו, גם הפעילות הקטנה ביותר עדיפה על לא כלום!

​

מקורות:

Salari, Nader, et al. "Prevalence of stress, anxiety, depression among the general population during the COVID-19 pandemic: a systematic review and meta-analysis." Globalization and health 16.1 (2020): 1-11.

‏

Carek, Peter J., Sarah E. Laibstain, and Stephen M. Carek. "Exercise for the treatment of depression and anxiety." The international journal of psychiatry in medicine 41.1 (2011): 15-28.

‏

LeBouthillier, Daniel M., and Gordon JG Asmundson. "The efficacy of aerobic exercise and resistance training as transdiagnostic interventions for anxiety-related disorders and constructs: A randomized controlled trial." Journal of anxiety disorders 52 (2017): 43-52.‏

​

​

​