מכת ההגשה- זו לא רק שאלה של אס

מענף הטניס נהנים 25 מיליון איש בארה"ב בלבד. ענף הספורט כמו הרבה אחרים עבר הרבה שינויים לאורך השנים עם עלייה בביקוש לטכנולוגיית עזר, שיטות אימון משופרות ובין היתר גם סגנון משחק. עובדה זו יצרה דגש על כוח משמעותי יותר ומהירות כדור גדולה יותר אשר באה לידי ביטוי בכל רמות התחרות ואף אצל החובבנים.

 

יתרה מכך, הושם דגש משמעותי על חבטת ההגשה אצל הנשים והגברים (פציעות ל1000 שעות משחק).מחקרים מצאו שכיחות גבוהה יותר בפגיעות של גב תחתון וכתף אצל ספורטאים תחרותיים וטניסאים צעירים.

מכל סוגי החבטות חבטת ההגשה הינה בעלת פוטנציאל גבוה לגרימת נזק. ישנן מספר סיבות לכך:

ראשית, הטניסאי נדרש לרצף תנועות קורדינטיביות המשלבות פלג גוף תחתון ועליון בקצת יותר משנייה אחת ומביאות ליציאת כדור אשר לעיתים גבוהה מ 240 קמ"ש. כך שזו פעולה קיצונית הדורשת כוח והאצה.

שנית, זו פעולה אשר חוזרת מספר פעמים במשחק בודד. מעבר לכך היא מתרחשת מעבר לראש ובכך מסכנת את הכתף ואת המרפק לבסוף, הפעולה אשר נדרשת להיות מדויקת, יעילה וחזקה מעבירה מומנטים אדירים דרך מפרק הכתף.

חבטת ההגשה קלה לניתוח כיוון שהיא מתרחשת ממצב סטטי מוגדר בתוך המגרש לעומת חבטות אחרות אשר משתנות באופיין עפ"י ההתרחשות הדינאמית במשחק. בעת החבטה עוברים כוחות המיוצרים ראשית בכפות רגליים, ברכיים משם לאגן, גו ועד לכתף, לזרוע, למרפק ולשורש כף היד. מהירות העברת הכוח הולכת ועולה ככל שמתקדמים בשרשרת התנועתית.

מבחינת הכתף, התנועה המתקימת בסוף הטווח בשלב יצירת הכוח הינה סיבוב חיצוני מלא אשר מעמיס על האיזור הקדמי של הכתף ומשלב זה העברת משקל קדימה ובכתף סבוב פנימי לקראת הפגישה עם הכדור. בסוף הסבוב הפנימי על שרירי הכתף האחוריים לבצע בלימה כדי לעצור את תעופת המחבט. כתוצאה מכך נמצא מקרים של כאבי כתף הנובעים מעומס על המפרק או גידים אשר עברו דלקת בעקבות העומס.

מבחינת הגב, התנועה המתבצעת בשלב תחילת ההאצה לקראת הכדור הינה פשיטה מלאה בשילוב רוטציה אשר יכולה ליצור עומסים על הגב התחתון. איזורים אשר עלולים להפגע הם שרירי הבטן והגב כולל הצד הלא דומיננטי, חוליות עמ"ש בצעירים, הדיסק הבין חוליתי והרצועות.

לסכום, לאור כל הממצאים שהוזכרו, על מנת למנוע פציעה אשר עלולה להתרחש מאותה פעולת הגשה נרצה ראשית לחזק את שרירי הרגליים ומרכז הגוף. בכך נייצר יותר כוח בחבטה ונקטין את העומסים הפועלים על הכתף, מרפק ושורש כף היד אשר נמצאים בסוף השרשרת התנועתית, בשלבים המהירים ביותר של החבטה. מעבר לכך, נשאף לחזק גם את חגורת הכתפיים והשכמות.

הטור מבוסס על:

G. D. ABRAMS, A. L. SHEETS, T. P. ANDRIACCHI, M. R. SAFRANR (2011). Review of tennis serve motion analysis and the biomechanics of three serve types with implications for injury. Sports Biomechanics. 10(4): 378–390

המאמר נכתב ע"י אביחי סורוקה.