כשהייתי קטן אמרו לי ש-"צריך להיות גמיש כדי למנוע פציעות", האמת שהיום אני חושב שיותר חשוב להיות זמיש כדי למנוע פציעות ספורט
גמישות היא תכונה מוכרת לנו, היא היכולת שלנו להניע את המפרקים בטווח מלא בקלות ובחופשיות ללא כאבים. גמישות היא ככל הנראה דבר חשוב, אך במצב של גמישות יתר, אנחנו למעשה פותחים פתח ליותר נזק מתועלת כיוון שגמישות יתר מקושרת לפציעות כגון נקעים חוזרים, פריקות כתף, קרע של רצועות ועוד. גם אם נחשוב על זה באופן הגיוני, כאשר אדם גמיש יותר יש לו יותר סיכוי להגיע לטווח שממנו השריר אינו יכול לבצע כיווץ איכותי במטרה למנוע נקע או פריקה.
אנחנו מאבחנים גמישות יתר על ידי מבחן בייטון, הנותן ניקוד לכל אחד מהבדיקות בתמונה כאשר ציון מעל 4 לפי שיטת הניקוד מעיד על גמישות יתר או בלועזית היפר מוביליות. . זמישות או באנגלית agility, המילה לקוחה מצמד המילים גמישות וזריזות והיא מתייחסת לכמה מרכיבים, יש על מרכיבים אלו ויכוח בקהילת מדעי הספורט אך אתייחס כאן להגדרה הכללית המדברת על התאמה מהירה לנסיבות משתנות, לזמישות יש קשר עם יכולות פיזיות הניתנות לאימון כמו כוח, טכניקה, וכן לרכיבים קוגניטיביים כגון יכולת סריקה חזותית. יכולות אלו חשובות ואנחנו כפיזיותרפיסטים עובדים על חלקן המכריע כאשר אנחנו מחזירים את השחקן/ המטופל למגרשים. נכון להיום, אני לא מכיר מחקרים שבדקו את נושא הזמישות כחשוב למניעת פציעות ספורט, עם זאת כדאי להבהיר שגם לבדוק זמישות זה עניין מאוד מסובך, בטח כאשר אין לזה הגדרה מוסכמת של מה מרכיב אותה. ואחרי כל זה, אני חושב שהמשפט שהיה צריך להיאמר בילדותי הוא "צריך להיות זמיש כדי למנוע פציעות ספורט". הרי בסוף אם יכולת התגובה שלנו למצב משתנה היא טובה יותר, סביר להניח שהתגובה שניתן למצב המסכן את גופנו תהיה נכונה והגנתית בהתאם.
מאת רועי צאיג פיזיותרפיסט Bsc.PT, בוגר אוניברסיטת תל אביב